עובדים זרים

 

רבים מאיתנו תוהים מה היה קורה במידה והיינו נוחתים לפתע במקום בו איננו מכירים אף אחד, עם סביבה חדשה, נופים אחרים וללא כל קשר ליקרים לנו. על אף שאולי לחלקכם זה נשמע מרתק, הרי שבפועל זה יכול להיות מאיים מאד.

תאמינו או לא, אך ישנם אנשים שעבורם זו המציאות. הם אינם יודעים מי הם, היכן הם, מי הקרובים אליהם. למעשה, זכרונות חייהם נמחקים בהדרגה ולעיתים בן רגע. תופעה מפחידה זו קרויה מחלת אלצהיימר אשר תוקפת בעיקר בקרב גילאי 85 ומעלה, אך כבר מתחילה לפתח את תחילת התסמונת בגיל 60.

זוהי מחלה שקשה לזכור ובהחלט שרוצים מאוד לשכוח.

 

מהי מחלת השכחה (אלצהיימר) וכיצד היא נגרמת?

מחקרים רבים נעשו מאז התגלתה מחלת האלצהיימר אי שם בשנת 1907 על ידי הנירו-פסיכיאטר אלואיס אלצהיימר.

אמנם לא תוכלו לראות שם תסמין פיזי על גופו של החולה, אך מחלת השכחה נחשבת כמחלה קשה. לרוב, מאובחנים כסובלים מהתופעה לא זוכים לאריכות ימים מרגע שתקפה אותם המחלה.

הגיל בו תוקפת המחלה הוא בעיקר בגיל 85, כאשר בגיל זה אחד מכל שלושה לוקה במחלה בצורה כזו או אחרת. ישנו אחוז קטן מאוד של אנשים אשר נתקלים בתסמינים למחלה עוד בשנות השישים לחייהם.

אין סיבה מסוימת שמזהירה רופאים על פרוץ המחלה, אך ישנם דברים מסוימים שמגרים את אפשרות התפרצותה, לדוגמא: אלכוהוליזם, גידול במוח, חוסר בויטמין - B12. אנשים אשר במשפחתם ישנה היסטוריה של המחלה נמצאים בסיכון גבוה יותר, ואף נבדק והוכח שנשים נמצאות בקבוצת הסיכון יותר מגברים לחלות במחלה. השינויים במבנים בקליפת המוח נעשים מפותלים, כשבעים אחוז מהם, ולפיכך קשה לאבחן את המחלה בשלב מוקדם. הרחבתם של חדרי המוח אשר מתמלאים בנוזל תוך גולגולתי ותופסים את מקומם של תאי עצב.

גורמים ותרופות

גשושי חלבון - אשר מכונים גם בשם פלקים - שוקעים בתוך תא העצב וגם מחוץ לו. יכולתו של המוח להצליח לפנות אותם נפגמת ואט אט הם מצליחים להצטבר, לחולל דלקות, ובכך ממתים את תאי העצב. אותם חלבונים אשר שוקעים סותמים גם צינורות אספקה לעבר תאי העצב ובכך גם הם מתים. זהו רק חלק קטן מרשימה של שינויים פיזים שנגרמים בעקבות הופעת המחלה.

במהלך השנים פותחו תרופות. אחת המוכרות מביניהן היא זו שמטפלת בתסמינים שמשפיעים על החומרים הכימיים במוח, ובכך מסיעים לתקשורת בין תאים ושומרים על מודעות וערנות החולים. מלבד זאת, ישנן תרופות נוספות אשר יכולות להאט את קצב התפשטות המחלה. מכיוון שאבחון המחלה נעשה בשלב מאוחר, אפקט התרופה לרוב אינו יעיל.

 

בכדי לאתר את התפתחות המחלה עוד בראשיתה, מומלץ כי אוכלוסיות בסיכון, כלומר קשישים, יבקשו בדיקות רלוונטיות מרופא המשפחה מדי פעם עם הביקורים השגרתיים במרפאה.

מעבר לכך, ישנם סיפוטמים נוספים שיכולים להדליק נורה אדומה:

1. הפרעות התנהגותיות שונות, כגון התקפי זעם לא ברורים.

2. קשיים בזיכרון בטווח הקצר.

3. ירידה ביכולת ביצוע פעולות שגרתיות, כגון נהיגה.

4. פעולות פשוטות כמו אכילה, דיבור ושינה, נעשות קשות יותר עבור הקשיש.