הליך העסקת
עובד זר בחקלאות
בהליך אישור הבאתם של עובדים זרים לישראל והעסקתם
בחקלאות מעורבים שלושה משרדים ממשלתיים:
- משרד הפנים - מינהל האוכלוסין.
- משרד התמ"ת - יחידת הסמך לנושא עובדים זרים.
- משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
מינהל האוכלוסין במשרד הפנים הוא הגוף
שנותן לעובדים זרים אשרת שהייה, ובכך הוא מאפשר למעשה את שהייתם בארץ
ואת עבודתם בה. מינהל האוכלוסין הוא גם הגוף שקובע את נוהל הניוד
וההעברה של עובדים זרים בין מעסיקים בעת שהותם בארץ.
יחידת הסמך במשרד התמ"ת אחראית להקצאה
בפועל של העובדים הזרים לחקלאים, והיא גם הגוף שנותן את האישור הסופי
להעסקה. הקצאת עובדים זרים נעשית אחת לשנה או אחת לשנתיים, בהתאם
להנחיית הממונה על יחידת הסמך. יחידת הסמך אחראית גם להקצאת עובדים
זרים בהתאם לתקנים, למכסות ולהיתרים ולהעברת הנתונים על כך למשרד
הפנים.
משרד החקלאות מקבל את בקשות החקלאים,
מאשר אותן - באמצעות המתכנן האזורי של המשרד - ומעביר את הנתונים על
כך ליחידת הסמך של משרד התמ"ת. נוסף על כך, בסמכות משרד זה
להמליץ על הקריטריונים שישמשו בסיס להקצאת עובדים
זרים בין החקלאים. משרד החקלאות בוחן מפעם לפעם את הקריטריונים הללו
ומעדכן אותם לפי הצורך, למשל בשל שינויים טכנולוגיים בענף שמשפיעים על
הדרישות בתחום כוח-האדם. שיטת הקצאת העובדים לחקלאים, שנקבעה במשרד
החקלאות, היא יחסית ומתחשבת בגורמים המפורטים להלן:
- גודל השטח החקלאי;
- סוג הגידול החקלאי;
- מספר העובדים שהמעסיק מבקש.
- בכל מקרה, מספר הפועלים בפועל יהיה הנמוך בשני
אלה: מספר העובדים שדרש המעסיק או מספר העובדים שהוא זכאי לקבל לפי
הנתונים שבידי משרד החקלאות.

נוהל הקצאת עובדים זרים בענף
החקלאות
מעסיק בענף החקלאות, המבקש להעסיק עובדים זרים, מגיש
בקשה לסניף המחוזי של משרד החקלאות באזור מגוריו (למשרד החקלאות שבעה
מחוזות ברחבי הארץ). לפני הגשת הבקשה על החקלאי לפתוח תיק מעסיק
ביחידת הסמך של משרד התמ"ת. בקשה זו נבדקת ומאושרת בידי המתכנן המחוזי
של המשרד. לפני קבלת ההיתר על החקלאי לשלם אגרת
העסקת עובד זר. יחידת הסמך היא האחראית לגביית האגרות ולהנפקת היתרי
העסקה פרטניים למעסיקים המבקשים להעסיק עובדים זרים. בהיתר מפורט מספר
העובדים הזרים שהעסקתם הותרה לחקלאי, ובמקביל מוטבעים בדרכוניהם של
העובדים הזרים פרטי המעסיק החוקי שאצלו הותרה העסקתם. בהסדר הכבילה
הנוכחי, עובד זר רשאי לעבוד רק בעבור המעסיק הרשום בדרכונו ונאסר עליו
לעבוד אצל כל מעסיק אחר, גם אצל מי שיש בידיו היתר חוקי להעסיק עובדים
זרים.
הגורמים הרשאים להגיש בקשה להקצאת עובדים
זרים
את טופס הבקשה רשאים להגיש בעל משק, מפעיל משק,
שותפוּת, אגודה חקלאית וחברה. הבקשות נרשמות ביחידת הסמך של משרד
התמ"ת על שם החקלאי המגיש את הבקשה, ולא על שם המשק. מבקר המדינה ציין
כי בשל שיטה זו נוצרו פעמים רבות כפילויות בהקצאת עובדים, וכי חלק
מכפילויות אלה נעשו שלא בתום לב.
העברה וניוד בענף החקלאות
ענף החקלאות מתאפיין בדינמיות של כוח-האדם, הנובעת
מצרכים המשתנים בהתאם לעונות גידול היבולים. מסיבה זו נקבע נוהל ניוד
והעברה של עובדים זרים בענף, המסדיר עניין זה. הנוהל נקבע בחודש יולי
2003 ומאז הוא בתוקף כלשונו, על-פיו מותר לנייד עובד זר לתקופה שלא
תארך משלושה חודשים לכל היותר במהלך שנה אחת, בלא הגבלת מספר המעסיקים
שהעובד מנויד אליהם. משרד הפנים קבע את הכללים האלו לפי ההנחה שכל
ניוד שמעבר לשלושה חודשים במהלך שנה אחת מצביע על כך שאין צורך במכסה
הקיימת ולפיכך אפשר להקטינה. אין בנוהל הניוד הבחנה בין אגודה שיתופית
ובין חקלאי בודד, והוא חל על שניהם.
ההבדל בין ניוד ובין העברה הוא שהעברה היא לצמיתות,
במסגרת ההיתר, ואילו ניוד הוא זמני בלבד ועשוי להיות גם מעבר להיתר
שקיבל החקלאי. בסוף שנת 2004 התגלה שחקלאים מבקשים ניוד לעובדים זרים
שהבאתם מחו"ל אושרה אך הם עצמם טרם נכנסו לישראל, ובעקבות מידע זה
נבדק הנוהל והובא שוב לידיעת הגופים הנוגעים בדבר.