עובדים זרים

1. הגדרות [תיקון: תש"ך, תשכ"ט, תשל"ג, תשל"ז, תשל"ח, תשל"ט, תשמ"א, תשנ"ה, ק"ת תשנ"ו, ק"ת תשס"א, ק"ת תשס"ג]
(א) בחוק זה -
"נכה" - אדם שלקה בנכות מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, ואשר אילולא הנאמר בהסכם בין מדינת ישראל לבין הריפובליקה הפדיראלית של גרמניה מיום כ' באלול תשי"ב (10 בספטמבר 1952) ובמכתב מס' 1א' שבו, היה זכאי בגלל נכותו לתגמול, קיצבה או פיצוי אחר מאת הריפובליקה הפדיראלית של גרמניה;
"נכות" - איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית או פחיתתו של של כושר זה.
"טיפול בתביעה" - מתן עצה משפטית בתביעת תגמולים לפי חוק זה, ייצוג בתביעה לפני כל גוף או רשות וכן עריכת בקשה לפי סעיף 6 או כל מסמך אחר הדרוש להגשת הבקשה או אימותה.
"נצרך" - מי שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת מחלתו או גילו או ליקויו הגופני או השכלי ואינו מוחזק במוסד בנסיבות ובתנאים כאמור בסעיף 5;
"השכר הקובע" - %144.76 מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;
"הכנסה נוספת" - הכנסתו של נכה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה.
"חוק נכי המלחמה" - חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד - 1954.
(ב) כל מקום בחוק זה שמדובר בו ברפובליקה הפדראלית של גרמניה - אף מוסד ממוסדותיה במשמע.

2. רשות מוסמכת
שר האוצר ימנה רשות מוסמכת לצורך חוק זה (להלן - הרשות המוסמכת). הודעה על מינויה ומענה תפורסם ברשומות.

2א. אי שלילת זכאות [תיקון: תשס"א(2), תשס"א(3)]
בוטל.
[הערת מערכת תקדין: לעניין אי-שלילת זכות ר' חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס"א-2001, פרק א']

3. נכה הזכאי לתגמולים [תיקון: תשכ"ט]
נכה יהא זכאי לתגמולים לפי חוק זה, אם נתקיימו בו שלושה אלה:
(1) עלה לישראל לפני יום כ"ב בתשרי תשי"ד (1 באוקטובר 1953) וביום כ"ט באדר ב' תשי"ז (1 באפריל 1957) היה ולאחר מכן נשאר אזרח ותושב ישראל;
(2) דרגת נכותו אינה פחותה מ-25%;
(3) בוטל.

3א. תביעה לפיצוי ממקור אחר [תיקון: תשל"ז]
מי שהגיש לרפובליקה הפדראלית של גרמניה תביעה לתגמול, לקצבה או לפיצוי אחר בגלל נכותו משום שבזמן מן הזמנים היה משתייך לחוג השפה והתרבות הגרמנית, לא יחדל, מטעם זה בלבד, להיות נכה לפי חוק זה; לתגמול, קצבה או פיצוי אחר שנתבעו או אושרו בתביעה כאמור ייקרא להלן "פיצוי".

3ב. חובת מתן הודעה [תיקון: תשל"ז]
(א) מי שהגיש תביעה לפיצוי חייב להודיע על כך בכתב לרשות המוסמכת תוך שלושה חדשים מיום הגשת התביעה לרפובליקה הפדראלית של גרמניה.
(ב) מי שאושרה תביעתו לפיצוי חייב להודיע על כך לרשות המוסמכת בכתב תוך שלושה חדשים מיום שהודע לו דבר האישור.

3ג. המחאה [תיקון: תשל"ז]
הרשות המוסמכת רשאית להורות, כי מי שהגיש תביעה לפיצוי ימחה לה את זכויותיו לפיצוי להבטחת החזרת התגמולים כאמור בסעיף 3ה.

3ד. נכה שזכה לפיצוי [תיקון: תשל"ז]
מי שאושר לו פיצוי (להלן - נכה שזכה לפיצוי) לא יהא זכאי לתגמולים אולם אם אושר לו פיצוי חד פעמי בלבד, או עד מועד פלוני בלבד, יהא זכאי לתגמולים לגבי התקופה המתחילה עם מתן האישור או עם אותו מועד; לענין סעיף זה וסעיפים 3ה ו- 3ו, "תגמולים" - כל תשלום תקופתי המשתלם לפי חוק זה.

3ה. החזרת תגמולים [תיקון: תשל"ז]

(א)	נכה שזכה לפיצוי חייב להחזיר לרשות המוסמכת את כל התגמולים שקיבל לפי חוק זה, ואם אושר לו הפיצוי אחרי יום ט"ז בניסן תשכ"ט (4 באפריל 80 - (1969 אחוזים מסך כל התגמולים שקיבל כאמור, תוך ארבעה חדשים מיום שאושר לו הפיצוי או תוך חדשיים מיום שבו שולם סכום הפיצוי המתייחס לתקופה שלפני האישור, לפי המאוחר, ובלבד שדבר האישור הודע לנכה; לענין זה רואים סכום כמשולם אם הועמד לרשותו של הנכה או הועמד לרשותה של הרשות המוסמכת על פי המחאה.
(ב)	הסכום שיחזיר הנכה לפי סעיף זה לא יעלה על שני שלישים מן הפיצוי שאושר לו, בניכוי ההוצאות שהוציא בתביעת הפיצוי; בחישוב סכום הפיצוי לא יובאו במנין תשלומים המתייחסים לתקופה שלאחר האישור ואף לא תשלומים המתייחסים לתקופה שלגביה הנכה איננו זכאי לתגמולים (להלן - התקופה שאיננה חופפת).
(ג)	לא נקבע בתעודה ציבורית כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 2, שהוצגה לרשות המוסמכת ושהוצאה ברפובליקה הפדראלית של גרמניה לאיזו תקופה מתייחס הפיצוי, רואים אותו כמתייחס לתקופה המתחילה ביום ט"ז בטבת תש"ה (1 בינואר 1945) והמסתיימת ביום אישור הפיצוי.
(ד)	לא נקבע בתעודה ציבורית כאמור מה חלקו של הפיצוי המתייחס לתקופה שאיננה חופפת, יהא אותו חלק סכום שיחסו לסך כל הפיצוי שאושר לנכה כיחס סך כל התשלומים התקופתיים המשתלמים על פי דיני הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, בשל התקופה שאיננה חופפת, לנרדף בדרגת הנכות שנקבעה שם לנכה לסך כל התשלומים התקופתיים שהיו משתלמים כאמור עד יום אישור הפיצוי.
(ה)	שילם הנכה לרשות המוסמכת את המגיע לה לפי סעיף זה במועד שנקבע בו, תחזיר לו הרשות המוסמכת את ההמחאה שנתן לפי סעיף 3ג, או תגרום לכך שהסכום ששימש להבטחת המגיע האמור יועבר לנכה.
(ו)	לא שילם הנכה לרשות המוסמכת את המגיע לה לפי סעיף זה במועד שנקבע בו, תנכה הרשות המוסמכת את המגיע האמור מן הפיצוי ותגרום להחזרת ההפרש לנכה.
(ז)	האריכה הרשות המוסמכת את המועד להחזרת התגמולים שחייב בה נכה שזכה לפיצוי, רשאית היא גם להסכים עמו על הסדר התשלומים בתנאים שתקבע.

3ו. תשלום הפרש לנכה [תיקון: תשל"ז]
נכה שזכה לפיצוי הכולל תשלומים תקופתיים המתייחסים לתקופה שלאחר מתן האישור, והם קטנים מסכום התגמולים שהיה זכאי להם לפי חוק זה לגבי אותה תקופה, יהא זכאי לקבל את ההפרש שבין התשלומים האמורים לבין התגמולים, והוא על אף האמור בסעיף 3ד.

3ז. חישוב ההוצאות [תיקון: תשל"ז]
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את סוגי ההוצאות שרואים אותן כהוצאות בתביעת פיצוי ואת שיעוריהן המקסימליים.

3ח. חישוב שער מטבע חוץ [תיקון: תשל"ז]
לענין סעיף 3ה ייעשה החישוב של סכומים במטבע חוץ לפי שערם בלירות ביום אישור הפיצוי, ושל הוצאות תביעת הפיצוי - לפי השער במועד ששולמו.

4. תגמולים [תיקון: תשכ"ט, תשל"ג, תשל"ז]
(א) נכה הזכאי לתגמולים ישולם לו, כל ימי חייו, מאת אוצר המדינה, תגמול חדשי בשיעור של אחוז אחד מהשכר הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.
(ב) התגמול ישולם מיום כ"ז באדר ב' תשי"ד (1 באפריל 1954).

4א. תגמול לנצרך [תיקון: תשכ"ט, תשל"ג, תשל"ז, תשל"ח, תשל"ט, תשמ"א, תשנ"ה, ק"ת תשנ"ו, ק"ת תשס"א, ק"ת תשס"ג]
(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור %145.4 מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.
(א1) בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-60%, תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן :
(1) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ- 70% אך איננה פחותה מ- 60% - תוספת של 5% מן התגמול העיקרי ;
(2) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ- 80% אך אינה פחותה מ- 70% - תוספת של 10% מן התגמול העיקרי ;
(3) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ- 90% אך אינה פחותה מ- 80% - תוספת של 15% מן התגמול העיקרי ;
(4) לנכה שדרגת נכותו 90% או יותר - תוספת של 20% מן התגמול העיקרי.
(א2) לתגמולים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ייקרא להלן -תגמול לנצרך.
(ב) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ויש לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול העיקרי, תגמול לנצרך בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת מהתגמול העיקרי.
(ג) בטל
(ד) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי לענין זכאותו של נכה לתגמול לנצרך לפי סעיף זה ולענין הניכוי לפי סעיף קטן (ב), מותר להביא בחשבון את הכנסתו של הנכה בתקופה מסויימת לפני המועד של תשלום התגמול.

4ב. תגמול לנצרך וביטוח לאומי [תיקון: תשכ"ט, תשל"ז, תשמ"א]
הזכאי בחודש פלוני לקצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 3, ינוכה מהתגמול לנצרך המשתלם לו לאותו חודש לפי סעיף 4א סכום השווה לקצבת הזקנה.ובלבד שלא יפחת התגמול לנצרך מהתגמול העיקרי.

4ג. בקשות לרשות מוסמכת [תיקון: תשכ"ט, תשל"ז, תשמ"א]
התובע תגמול לנצרך לפי סעיף 4א יגיש בקשה לרשות המוסמכת בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו כפי שנקבע בתקנות, ולא ישולם תגמול לנצרך בעד תקופה העולה על 120 יום לפני הגשת הבקשה לתגמול לנצרך.

4ג1. תגמול לנזקק [תיקון: תשנ"ה]
(א) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-50% אך אינה פחותה מ-25% (להלן - נכה נזקק), ואין לו הכנסה נוספת, ישולמו במקום תגמולים האמורים בסעיף 4, תגמולים כאמור בסעיף 4ד(א) לחוק נכי המלחמה.
ב) לנכה נזקק שיש לו הכנסה נוספת, ישולמו תגמולים לפי סעיף קטן (א) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שהתגמול לא יפחת מהתגמול לפי סעיף 4.
(ג) הוראות סעיפים 4ב ו-4ג יחולו גם על נכה נזקק.

4ד. תגמול מיוחד [תיקון: תשל"ז]
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שנקבעה לפי כללים שפורשו בתקנות, תשולם לו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כאמור, תוספת של 30% לתגמולו.

4ה. העלאת שיעורי תגמולים [תיקון: תשמ"א, תשנ"ה]
שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי להעלות בצו את שיעור השכר הקובע וכן את שיעורי התגמולים המשתלמים לפי חוק זה..

5. הקטנת תגמולים [תיקון: תשכ"ט]
נכה הזכאי לתגמול ואין בן משפחה תלוי בו, והוא מוחזק על חשבון המדינה או רשות מקומית במוסד לנכים או לקשישים או במוסד אחר כיוצא בזה, יוקטן התגמול שהוא זכאי לפי חוק זה ב-75% החל מהחודש הרביעי להחזקתו במוסד וכל עוד הוא מוחזק בו.

6. בקשות
(א) התובע תגמול לפי חוק זה יגיש לרשות המוסמכת בקשה בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו, כפי שייקבע בתקנות.
(ב) הזכות לתבוע תגמול כאמור תתיישן כתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה ברשומות.

6א. הוכחת חיים [תיקון: תשס"ד]
התובע תגמול לפי סעיף 14(א) יתייצב אחת לשישה חודשים להוכחת חיים בנציגות ישראל, ואם הוא אינו יכול לעשות כן מטעמים רפואיים, יוכיח חיים בדרך אחרת, הכל כפי שקבע שר האוצר; לא הוכיח התובע חיים כאמור בסעיף זה, רשאית הרשות המוסמכת לדחות את תשלום התגמול עד להוכחת החיים.

7. החלטת הרשות המוסמכת
(א) הרשות המוסמכת תדון בבקשה בהקדם האפשרי, ותחליט אם נתקיימו לגבי התובע התנאים המפורשים בסעיף 3, למעט פסקה 2.אולם אם הנסיבות שגרמו לנכות, משמשות גם עילה לתביעת התובע לתשלום פיצויים בעד שלילת חירותו, על פי כל חוק שחל בריפובליקה הפדראלית של גרמניה, ותביעה כזו הוגשה לפני השלטונות המוסמכים רשאית הרשות המוסמכת לדחות את הדיון בבקשת התגמולים עד שהתובע ימציא לה את החלטת השלטונות המוסמכים בענין תביעת הפיצויים ובלבד שהיא החלטה שאין אחריה כלום.
(ב) הודעה על החלטת הרשות המוסמכת תישלח למבקש בדואר רשום; היתה ההחלטה שלילית - תפרש הרשות המוסמכת את נימוקיה.

8. קביעת דרגת נכות [תיקון: תשמ"ג]
אושרה בקשה לפי סעיף 7, תעביר הרשות המוסמכת, תוך שלושים יום, את כל המסמכים לועדה רפואית שנתמנתה לפי סעיף 6(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954 4 לשם קביעת דרגת הנכות לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שיקבע השר בתקנות.

9. ערר [תיקון: תשמ"ג]
הנכה או הרשות המוסמכת רשאים, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור על החלטה של ועדה רפואית בפני ועדה רפואית עליונה שנתמנתה לפי סעיף 2(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954.
.
9א. ערעור לפני בית משפט מחוזי [תיקון: תשנ"ה]
נכה וכן הרשות המוסמכת רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד, ויחולו הוראות סעיף 12ב(ב) ו-(ג) לחוק נכי המלחמה בשינויים המחוייבים.

10. קביעת דרגת נכות שנית [תיקון: תשל"ג, תשנ"ה]
(א) הרשות המוסמכת וכן הנכה רשאים לדרוש, עם תום כל שנה מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות, לקבוע שנית את דרגת הנכות של נכה, וממועד הקביעה החדשה ישולם התגמול לאותו נכה לפי קביעה זאת.ובלבד שאם נקבעה לנכה דרגת נכות גבוהה יותר, ישולם התגמול לפי קביעה זאת החל מהמועד שבו נדרשה הקביעה החדשה של הדרגה.
(ב) על קביעת דרגת נכות כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 8 ו-9.

11. חסיון תגמול [תיקון: תשס"ג]
(א) זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה או לשעבוד, אינה יכולה לשמש לערבות, ואין להטיל עליה עיקול, אלא לשם הבטחת פירעונם של מזונות אישה או ילדים או של מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, ובשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לנכה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 5, או באמצעות בנק הדואר כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951 6, במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או בנק הדואר, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
(ג) בסעיף זה, "תגמול", לענין עיקול - לרבות אחד מאלה:
(1) תגמול, קצבה או פיצוי אחר, הניתנים לאדם מכל מדינה או ארגון מחוץ לישראל, בשל נכות שנגרמה לו עקב רדיפות הנאצים;
(2) תשלום שניתן לפי ההסכם שנחתם ביום י"ב בתשרי התשנ"ג (9 באוקטובר 1992) בידי שר האוצר הפדראלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה.
[הערת מערכת תקדין: סעיף זה לא יחול על ערבות שנעשתה בהסכם שנכרת לפני 1/12/2002. הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם לגבי עיקול שהוטל על תגמול (כמשמעותו בסעיף 11) המשתלם בעד 1/12/2002 ואילך. ר' חוק נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002, ס' 3]
.
11א. תגמול לאחר פטירת נכה [תיקון: תשנ"ה]
(א) נפטר נכה וערב פטירתו -
(1) היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4 - ישולם התגמול, עד תום שלושים וששה חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן זוגו, בשיעור שהיה משתלם אותה שעה ובכפוף לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד;
(2) היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4א במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות - ישולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול כאמור בסעיף 13א(ב) לחוק נכי המלחמה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר;
(3) היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4ג1 במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות - ישולם לבן-זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול בשיעור האמור בסעיף 4ג1(א), לפי דרגת הנכות שהיתה לנכה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר.
(ב) באין בן זוג לנכה, ישולמו התגמולים לפי סעיף קטן (א), עד תום שנים עשר חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן משפחה של הנכה, שעליו הוא הורה, לרשות המוסמכח, ובאין הוראה כאמור - לבן משפחה של הנכה שעליו הורתה הרשות המוסמכת;לענין זה, "בן משפחה של נכה" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק נכי המלחמה.

12. תגמול ששולם ביתר
שולם לנכה תגמול למעלה מן המגיע לו; רשאית הרשות המוסמכת לעכב מתגמוליו, בשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לו, עד כדי הסכום ששולם למעלה מן המגיע.

13. הזמן לגביית תגמול
נכה שלא גבה תגמול תוך שנתיים מיום שהתגמול הוצע לתשלום, פקעה זכותו לקבלו, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת הוראה אחרת.

14. תגמול במקרים מיוחדים [תיקון: תשל"ג, תשס"ד]
(א) נכה שקיבל תגמולים לפי סעיף 3 וחדל להיות תושב ישראל יהיה זכאי לתגמולים לפי סעיפים 4 ו-4ד, אם התקיים אחד מאלה:
(1) לא חלפו שנתיים מיום שעזב את ישראל;
(2) הוא יצא מישראל למטרת ריפוי;
(3) הוא קיבל תגמולים לפי חוק זה במשך תקופה של שלושים חודשים לפחות לפני שחדל להיות תושב ישראל.
(ב) נכה המרצה עונש מאסר, לא ישולם לו תגמול בעד תקופת מאסרו, אך הרשות המוסמכת רשאית להורות שהתגמול או חלק ממנו ישולם לאדם שהנכה חייב במזונותיו.

15. המרת תגמולים
רשאית הרשות המוסמכת, בהסכמת הנכה, אם היא סבורה שהדבר יעזור לשיקומו, להמיר לו את תגמוליו במענק חד-פעמי, שלא יעלה על סך התגמולים שנכה בדרגת נכותו בזמן ההמרה זכאי לקבלם במשך חמש שנים, ומיום ההמרה ואילך לא יהיה הנכה זכאי לתגמול לפי חוק זה; הרשות המוסמכת רשאית לקבוע תנאים לדרכי השקעתו של מענק כאמור.

16. ועדת עררים [תיקון: תשל"ז]
(א) שר המשפטים ימנה אנשים שמהם ירכיב השופט הראשי של בית משפט השלום בתל-אביב ועדות עררים; הודעה על מינויים כאמור תפורסם ברשומות;
(ב) ועדת עררים תהיה של שלושה; יושב ראש הועדה יהיה שופט.
(ג) בוטל.

17. ערר וערעור [תיקון: תשכ"ט, תשל"ט, תשנ"ה]
(א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הרשות המוסמכת רשאי לערור עליה לפני ועדת העררים תוך שלושים ימים מיום שהגיעה אליו ההודעה על החלטת הרשות המוסמכת, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערר לתקופה נוספת שלא תעלה על ארבעה עשר יום.
(ב) הערר יוגש לועדה בכתב בשני טפסים. אחד מהם תשלח הועדה לרשות המוסמכת.
(ג) ועדת העררים רשאית לאשר את החלטת הרשות המוסמכת או לשנותה.
(ד) מי שהגיש ערר רשאי, הוא או בא כוחו, לבוא לפני ועדת העררים ולטעון את טענותיו.
(ה) אדם הבא לפני ועדת העררים כבא כוחו של עורר, לא יהיה זכאי לשכר טרחה אלא באישור ועדת העררים על פי בקשתו ובשיעור שתקבע הועדה.
(ו) ועדת העררים תתן נימוקים להחלטתה.
(ז) יושב ראש ועדת העררים ישלח מיד, בדואר רשום, העתק החלטת הועדה לעורר ולרשות המוסמכת.
(ח) על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער לבית המשפט המחוזי תוך שלושים יום מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה בהעדר המערער - מיום שנמסרה לו ההחלטה, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד.
(ט) בית המשפט המחוזי ידון בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת ועדת העררים, לשנותה, לבטלה או להחזירה לועדה.
(י) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

17א. תקנות סדרי דין [תיקון: תשכ"ט]
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערר ובערעור לפי סעיף 17.

18. החלטה חדשה [תיקון: תשמ"א]
הרשות המוסמכת רשאית לחזור ולהחליט בכל ענין החלטה שונה מן הקודמת, אם ההחלטה הקודמת הושגה על ידי מעשה או מחדל המהווים עבירה פלילית, או, אם נתגלה על סמך ראיות חדשות, כי יסודה בטעות.

19. בטל [תיקון: תשנ"ה]
הרשות המוסמכת רשאית, מטעם מיוחד שיצויין על-ידיה, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות שהותקנו על-פיו לעשות דבר, למעט הגשת ערר. והגשת ערעור בבית המשפט העליון.

20. סמכויות עזר
(א) לרשות המוסמכת, לועדת עררים, לועדה רפואית, ולועדה הרפואית לערעורים יהיו כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת החקירה לפי סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה 7.
(ב) הרשות המוסמכת, ועדת עררים, ועדה רפואית והועדה הרפואית לערעורים לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני הראיות, אלא יפעלו בדרך שייראה מועיל ביותר לבירור השאלות העומדות להכרעתם.

21. טיפול רפואי [תיקון: תשי"ז]
נכה הזכאי לתגמולים יקבל על חשבון המדינה, בתנאים ולפי כללים שייקבעו בתקנות, טיפול בנכות שבגללה הוכר כנכה הזכאי לתגמולים, בכל עת שיתגלה צורך בו.
בסעיף זה "טיפול" - טיפול רפואי ובכלל זה טיפול חירורגי, בדיקות רפואיות, אישפוז, טיפול בית הבראה, אספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ומשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה.

21א. עיכוב תשלום [תיקון: תשל"ז]
מי שלא קיים הוראה של הרשות המוסמכת לפי סעיף 3ג, רשאית הרשות המוסמכת לעכב תשלום התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה.

22. עבירות [תיקון: תשכ"ט, תשל"ז]
(א) המוסר ביודעין לרשות המוסמכת, לועדה הרפואית, לועדה הרפואית לערעורים או לועדת עררים ידיעה כוזבת בפרט שיש לו חשיבות לענין, דינו - מאסר ששה חדשים.
(ב) מי שלא קיים את המוטל עליו בסעיף 3ב, דינו - קנס אלף לירות.

22א. הגבלת שכר טרחה [תיקון: תש"ך]
שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה.

22ב. איסור הוספה על השכר שנקבע [תיקון: תש"ך]
לא יידרש אדם, על אף האמור בכל הסכם, לשלם שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה, לרבות הוצאות כוללות או הוצאות שונות בקשר לכך, בסכום העולה על המקסימום שנקבע לפי סעיף 22א.

22ג. הוספה ניתנת להחזרה [תיקון: תש"ך]
שילם אדם בעד טיפול בתביעה שכר טרחה או הוצאות בסכום העולה על מה שנקבע לפי סעיף 22א, רשאי הוא לתבוע את החזרת העודף.

22ד. ראיות [תיקון: תש"ך]
בבירור תביעה על החזרת כל סכום ששולם בעד טיפול בתביעה רשאי בית המשפט, על אף האמור בכל דין, לקבל כראיה בקשר לתשלום עדות שבעל-פה וכן להסתפק בעדות יחיד.

23. אין ירושה לתגמולים
הזכות לתגמולים לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

24. ביצוע ותקנות [תיקון: תשל"ז]
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובכלל זה תקנות בענינים אלה:
(1) הקניית מקצוע לנכים, הכשרתם לעבודה ומתן מענקים או מילוות לשם כך ואופן פרעון המילוות;
(2) מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן פרעון המילוות;
(3) מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון ואופן פרעון המילוות.

25. דרכי התשלום
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות -
(1) סדרי תשלום התגמולים המגיעים לנכים לפי חוק זה עד תחילתו, ומועדי תשלומם;
(2) כי תגמולים או מענקים לפי חוק זה ישולמו באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

דוד בן-גוריון ראש הממשלה

לוי אשכול שר האוצר

יצחק בן-צבי נשיא המדינה

 

מקור

http://www.mof.gov.il/lishka/